תאני ואח' נ' גוליבר תיירות בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה כתב תביעה ע"ס 12,000 ₪ כנגד הנתבעות 1,2, בטענה שעל אף התקשרות חוזית עם הנתבעת 1 לרכישת חופשה במלון 5 כוכבים בתורכיה בסכום כאמור, עבורה ובני משפחתה, בסופו של דבר, בעת שהגיעו למקום, התברר שתנאי המלון הינם גרועים, הן ביחס לתיאורו כמלון 5 כוכבים והן בכלל, וכתוצאה מכך נאלצו להמיר למעשה את אופן חופשה מחופשה שיעודה שהייה מלאה במלון על מתקניו, לחופשה שעיקרה פעילויות מחוץ למלון. הנתבעת 2 הינה מי שנתקשרה עם הנתבעת 1 בכדי לספק את חבילת הנופש האמורה.

התובעת העידה בהרחבה על תנאי החופשה להן זכתה בפועל, הן באופן ישיר והן בפירוט בכתב התביעה. היא לא נחקרה נגדית על ידי מי מהנתבעות. הנתבעות אף לא הביאו כל ראיה לסתור את דברי התובעת. משכך, נאמנים עליי לחלוטין דברי התובעת, הן ביחס למצג שהוצג לה בעת ההתקשרות, והן ביחס לתנאים במלון בעת חופשתה.

התמונה העולה הינה שבין התובעת לבין הנתבעת 1 נכרת חוזה להספקת חופשה בתנאים של מלון 5 כוכבים, כמפורט בכתב התביעה. החוזה לא היה בין התובעת לבין הנתבעת 2, והמצג בדבר התנאים במקום הוצג לתובעת באמצעות הנתבעת 1. יחד עם זאת התברר כי בהציגה מצג זה הנתבעת 1 הסתמכה על המצג שהוצג לה על ידי הנתבעת 2, וכן שאת רוב התשלום של התובעת לנתבעת 1, העבירה הנתבעת 1 לנתבעת 2, שכן מבחינת הנתבעת 1, היא היתה אך בבחינת מתווכת בין התובעת לנתבעת 1. ייאמר שאכן באותיות הקטנות של החוזה בין הנתבעת 1 לתובעת נאמר דבר התיווך, אך הדבר לא הביאה לכריתת חוזה עצמאי בין הנתבעת 2 לתובעת, כך שלא מדובר במתווך המקשר בין שני צדדים לחוזה ביניהם; משכך, עניין תיווך זה רלבנטי אך במישור היחסים בין שתי הנתבעות.

מתברר כי תנאי החופשה היו שונים באופן מהותי מהתנאים שהוצגו על ידי הנתבעת 1. ודוק, אין המדובר בתקלה כזו או אחרת, זמנית ולא צפויה, ו/או קטנה בהיקפה. מדובר בשורה ארוכה של ליקויים, אשר אינם יכולים להיות מוסברים אלא בכך שהתנאים במלון לא היו מלכתחילה כפי שהוצגו. לא זו אף זו, המדובר במכלול ליקויים אשר מצביע על שוני מהותי בין תנאי המלון להן ציפתה התובעת על סמך מצג הנתבעת 1 לתובעת (שהתבסס על מצג הנתבעת 2 לנתבעת 1), לבין המצב בפועל, באופן שאילו היתה התובעת מודעת למצב בפועל, לא היתה מתקשרת בחוזה לרכישת חופשה במלון זה מלכתחילה.

משכך, סבורני כי הפער בתנאי השהייה במלון מהווה הפרה משמעותית של החוזה בין התובעת לנתבעת 1, שגרמה לתובעת ובני משפחה נזק אשר משמעו כישלון תמורה קרוב למלא, לצד עוגמת נפש משמעותית. הנתבעת פעלה ככל יכולתה להפיק תועלת מהיותה במקום, וכך היא ובני משפחתה ביצעו פעילויות שונות מחוץ למתחם המלון. לטעמי, די בכך בכדי לקבוע שהתובעת מילאה את חובתה להקטין את נזקה, והדרישה של הנתבעות כי על התובעת היה לכתת את זמנה (בחופשה שנקבעה לארבע ימים בלבד) בכדי לנסות להתלונן על התנאים בזמן אמת, אינה ראויה. אין לצפות ממי אשר יוצא לחופשה, בייחוד בחו"ל, אליה הקדיש זמן וממון לא מעטים, לבזבז את זמנו, באופן מלא או חלקי, בבירורים ארוכים, לעיתים אף חסרי תועלת מראש ו/או בדיעבד, בכדי לנסות להיטיב את תנאי חופשתו שכשלו שלא באשמתו.

יחד עם זאת, איני מקבל את אומדן הנזקים שנעשה על ידי התובעת. כישלון התמורה היה ביחס למלון, כאשר את שירות הטיסה שהוזמן קיבלו הנתבעת ובני משפחתה ללא דופי. אמנם, מלכתחילה כיוונה התובעת את חופשתה לדפוס של שהייה מלאה במלון על מתקניו, ולשם כך נועדה הטיסה, אך משבפועל נוצלה שהייתה של התובעת בתורכיה לפעילויות אחרות, לא ניתן לבוא ולומר כי כשלון התמורה היה אף ביחס לטיסה. אף לא ניתן לומר כי התשלום לפעילויות האחרות הן בבחינת נזק, בד בבד עם הקביעה כי הפעילות המקורית שתוכננה, כשלה באופן מלא או כמעט מלא.

משכך, ובשים לב לעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ובני משפחתה, הריני אומד את סך הנזקים בכשני שליש ממחיר חבילת הנופש, משמע 4,500 ₪. לכך יש להוסיף סך של 500 ₪ הוצאות משפט. משמע, הסכום שיש לשלם לתובעת הינו 5,000 ₪.

מי יישא בתשלום?

כאמור, אחריותה של הנתבעת 1 לנזקי התובעת הינה חוזית. אך במקביל, סבורני כי לנתבעת 2 קיימת אחריות לנזקים לעיל מכוח דיני הנזיקין. שכן, המצג בדבר טיבו של המלון הוצג לתובעת על ידי נתבעת 1 בהסתמך על המידע שהעבירה לאחרונה הנתבעת 2. לא ייתכן שמצג כזה הועבר לאחר בדיקה סבירה של תנאי המלון, ואין זה משנה אם הנתבעת 2 אף היא הוטעתה בעניין על ידי ספק שירות מקומי כטענתה. אשר על כן, מדובר במצג רשלני. מי אשר מציע בתמורה כספית שירותי חופשה לציבור, בין ישירות בהתקשרויות חוזיות ובין באופן עקיף, חב חובת זהירות כלפי ציבור הנופשים באופן של הספקת מידע מהימן, קל וחומר כאשר מדובר בחופשה בחו"ל. לפיכך, משחובת הזהירות של הנתבעת 2 כלפי התובעת הופרה בהתרשלותה, אחראית היא מכוח עוולת הרשלנות לנזקי התובעת.

התוצאה הינה ששתי הנתבעות אחראיות ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪, אשר יישאו הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. בינן לבין עצמן, ובוודאי לנוכח הגשת הודעת צד ג' על ידי הנתבעת 1 כלפי הנתבעת 2, אחראיות הן להערכתי ביחס של 1:4 לטובת התובעת 1, משהיא זו שהוטעתה על ידי הנתבעת 2, ומשהנתבעת 2 זכתה לעיקר התשלום של התובעת עבור החופשה.

למען הסר ספק, משמעות הדברים הינה שהתובעת רשאית להפרע מאחת הנתבעות את מלוא הסכום של 5,000 ש"ח (ואז תהא לנתבעת ששילמה זכות חזרה כלי הנתבעת האחרת על פי יחסי אחריותן לעיל), או להפרע מהנתבעת 1 סך של 1,000 ₪, ומהנתבעת 2 סך של 4,000 ₪. הכל על פי בחירתה של התובעת.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ז' סיון תש"ע, 20 מאי 2010, בהעדר הצדדים. העתקים יועברו לצדדים בהקדם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: